ההיסטוריה של התה

מקור המילה תה

מקור המילה תה הוא במילה הסינית Kia.
ככל הנראה, במאה השישית לספירה הפך הביטוי הסיני Kia לביטוי Cha. עם הגעת התה למערב, החליפה האות T את ההברה CH ויצרה את ההגייה הנהוגה בימינו TE, היא ההגייה המקובלת למילה תה במגוון שפות ובכללן עברית.

גילוי התה

גילוי התה מיוחס לקיסר סין שן נונג, בשנת 2737 לפנה"ס. לפי האגדה נהג הקיסר להרתיח את מי השתייה. באחת הפעמים נפלו לקנקן המים הרותחים עלי תה שהפיצו ניחוח עשיר ומשכר. הקיסר ששתה את המשקה גילה כי הוא מרענן, ממריץ וטעים. מיד ציווה לשתול שיחי תה בגני ארמונו.
כך התפשט הנוהג לחלוט עלי תה טריים במים חמים.
מאז גילויו של התה ולאורך אלפי שנים שתו בסין תה מעלים טריים שנחלטו במים רותחים.
עד למאה החמישית לספירה התה שימש בעיקר כתרופה, בשל סגולות המרפא שיוחסו לו.
מתקופה זו ואילך החלו עשירי סין להעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות וליהנות ממנו כמשקה באירועים חברתיים ובבתים פרטיים. במקביל החל להתפתח טקס התה הסיני ובשורת התה התפשטה והגיעה גם ליפן.

הגעת התה למערב

התה הגיע לאירופה על ידי ספנים הולנדיים ופורטוגזיים בתחילת המאה ה-17. הם ניהלו קשרי מסחר עם סין והביאו את התה ראשית להולנד ובריטניה, שם נמכר התה במכירות פומביות והפך פופולארי בקרב בני האצולה ובעלי הממון בשל מחירו הגבוהה.

סחר התה היווה גורם משמעותי ביצירת קשרים בין מזרח למערב. בסין שימשו עלי התה כתחליף למטבע. באירופה שימש התה כסמל סטאטוס וכמנוף לפיתוחים טכנולוגיים רבים, כדוגמת פיתוח ספינות מפרש מהירות מסוג "קליפר", שקיצרו את משך ההפלגה מסין לאירופה ואפשרו אספקת משלוחי תה טריים למערב.
חברות בריטיות לייבוא תה, כמו "חברת ג'ון" ו"חברת הודו המזרחית" היוו מונופול מסחרי חסר תקדים בשיעורו ובעוצמתו, שהוסמכו על ידי בית המלוכה לפעול בכל דרך על מנת להבטיח את אספקתו השוטפת של המשקה הפופולארי.
בתחילת המאה ה-18, עם התרחבות היקף ייבוא התה למערב והירידה במחירו, הפך התה למצרך נפוץ בקרב כל שכבות האוכלוסייה.

תה באמריקה: מסיבת התה של בוסטון

בתחילת המאה ה-18 הגיע התה לצפון אמריקה והפך גם שם למשקה מבוקש. בניו יורק ובבוסטון החלו להיפתח בתי תה נוסח לונדון, בהם נמכר המשקה לציבור הרחב.
באותה עת החליטה האימפריה הבריטית להטיל מיסים על אספקת התה לקולוניות בצפון אמריקה שנמצאו בשליטתה. ההחלטה עוררה זעם בקרב המתיישבים האמריקאיים, אשר בצעד מחאה החרימו את הסחורות שעליהן הוטל מס. כאשר הגיעו לנמלים אוניות בריטיות עמוסות תה החלו הפגנות שאילצו את האוניות לעזוב מבלי לפרוק את הסחורות שנשאו. האירוע המפורסם ביותר בהקשר זה זכה לשם "מסיבת התה של בוסטון", כאשר קבוצת מתיישבים עלתה על אחת הספינות שעגנו בנמל בוסטון והשליכה לים מאות ארגזי תה מסיפונה. בריטניה הגיבה בשליחת צבא לנמל ובסגירתו. אירוע זה סימן את יריית הפתיחה למלחמת העצמאות האמריקאית.

תה במאה ה- 20

עלייה משמעותית בהיקף צריכת התה נרשמה עם הופעת שקיקי התה בתחילת המאה ה- 20.
ממציא השקיקים, סוחר תה ניו יורקי בשם תומאס סאלובן, נהג לשלוח דוגמאות תה בשקיקי בד משי לבן ללקוחותיו, אשר גילו התלהבות רבה מן המוצר המהפכני החדש.
יחד עם הופעת השקיקים הוזלו מחירי התה. האפשרות לשתות תה ללא צורך בכלים מיוחדים לחליטה, התאימה את התה לצריכת ההמונים והפכה אותו למשקה החם הנפוץ בעולם.

במהלך המאה ה-20 התרחבו מקורות הגידול של התה בכל העולם, מיפן ועד אפריקה ודרום אמריקה. לקראת סוף המאה ה-20 חלה עלייה נוספת בצריכת תה בעולם המערבי ובכלל זה צריכת תה איכותי.